Pro ruĝa pomo

Ĉu vi scivolas – mi pro kio amis? Mi amis ŝin pro ruĝa pomo. Mistera estas la kor’ de homo – Do kion sorto por mi tenas? Ĉu ŝi al mi plu apartenas? Ĉu vi scias – mi pro kio ŝin amis? Mi amis ŝin pro ruĝa pomo!	התאבו דעת בשל מה אהבתי? אני אהבתי בשל תפוח, כי אין יודע נתיב הרוח זה כבר ידוע עתה באתי, להביא ראיה מאהבתי ואני - התדעו בשל מה אהבתי? אני אהבתי בשל תפוח.
Tre belokula knabineto, Ekloĝis apud la ĝardeno. Fluetas tie tra baseno Silenta akvo, sub-subtera, Ŝtelita akvo, vin’ mistera. Tre belokula knabineto, Ekloĝis apud la ĝardeno.	לדודי היה פרדס יפה, ולדודי בת יפת עיניים, ובתוך הפרדס בריכת מים מפכים חרש שוקטים, ברים כמים גנובים, כיין סתרים. לדודי היה פרדס יפה, ולדודי בת יפת עיניים.
Eksplodis tiam eksomere, Varmega tago oportuna – Kaj mi kun mia amikino Eliris ni al la ĝardeno. Tre belis ŝi, mi estis juna; Ni ridis al la vento suna, Varmega tago oportuna.	ויהי היום בעלות הקיץ, כחום היום, היום הבהיר, ואני עם פנינה שארתי לשוח אל הגן יצאתי, היא עלמה רכה, ואני איש צעיר, ונצחק יחדיו לרוח קיץ, כחום היום, היום הבהיר.
Ni ridis kune kaj ni flirtis, La mondon fore ni forgesis. Ni saltis, kantis kiel beboj, En nian ĝojon sin enmiksis La birdoj supre kaj la herboj. Kanteroj brilaj ĉie flirtis, La mondon fore ni forgesis.	ונצחק יחדיו ונתעלס, אני ופנינה שארתי, פיזזנו שרנו ונהי כילדים, וכמו התערבו בשמחתי, גם בני השיר ופרי המגדים, ונצחק יחדיו ונתעלס, אני ופנינה שארתי.
Birdetoj pepis en la branĉoj, Desupre kantis par’ dueton En klara kaj mirinda lingvo. Fariĝis mia kor’ poeto, Korp’ mia flosis kiel revo. Do inter tiuj gajaj voĉoj Senvorte kantis ni dueton.	ובקול ענות "פי פי ציף ציף", מבין עפאים כנפי רננים, בשפה בלולה ישוררו, גם מעי המו זמיר עדנים, ופזמון חדש יעוררו, ובקול ענות: גם "פי" - גם "ציף" תפצחנה סביב כנפי רננים.
Subite ŝi enmane tenis Tre grandan brilan ruĝan pomon. Gustumis ŝi ĝin kaj ridete Ŝi donis al mi la duonon. Tremante mi malfermis buŝon, Ŝi staris tie kaj nur tenis Tre grandan brilan ruĝan pomon.	וכרגע שבה ובימינה תפוח גדול צח - ואדום, ותטעם מינהו, ותברני מידה מן החצי השני אני פערתי פה ואדום והיא עומדת ובימינה פלח תפוח צח ואדום
En la blankeco de la pomo Rekonis mia dent’ la ŝian, La nazo flaris la aromon, Vertiĝon mi pro tio sentis. Nenion plu mi jam atentis – Forgesis mi eĉ mian nomon, Mi amis ŝin pro ruĝa pomo.	ובמחשוף לבנת התפוח הכירה שני עקבות שינה, וירח אפי ריח פנינה אך ריחה ריחה השכירני וכיין מתוק עברני לבבי פג לא קם בי רוח מאז מאז לי היתה פנינה.

Pro ruĝa pomo

בשל תפוח