Blankaj tagoj

Kaj blankas kaj longas la tag’, kiel somere radioj de sun' Solec' trankvila sur la pejzaĝ' de la mont' Malfermitaj pordoj direkte al silenta dun' Pontoj altaj kaj rektaj kondukas de into al ont'	ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה. שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר. חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה. גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.
Vin, tagoj malplenaj kaj blankaj, povas mi teni sen ĝen'. Lernis ridi jam mia kor', ĉesis jam ĝia kont' De konkuro kun la horloĝ' de la nokt' al maten' Pontoj altaj kaj rektaj kondukas de into al ont'	כל כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים הן עיני למדו לחייך וחדלו משכבר לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים. ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר.
Mia kor' kutimiĝis al si, kalkulante laŭ sia batad'. Laŭ la ritmo tenera ĝi vibras kaj cedas, pacigas nun sin, Kiel bebo lulkanton al si zumas antaŭ dormad' Dum kantante ekdormis la elĉerpita patrin'.	לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו. ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע, כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו, עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה.

ימים לבנים